לפי ארגון הבריאות העולמי (NIH) אצל רוב גדול של גברים עם קליינפלטר יש קושי להפרות את בת זוגן באופן טבעי. אך למעלה מ50% מהגברים נמצא זרע תקין ויוכלו להפרות את בן זוגן כי גם אצל אלו שלא מצליחים להרות באופן טבעי, עם התפתחות המדע בתחום נוצר שיפור משמעותי בעשור האחרון וחלק גדול מהגברים עם התסמונת יוכלו להיות הורים. במקרים בהם יש ייצור של זרע, גם אם מועט, ניתן להפיק כמות זרע מספקת להפריית בת הזוג.
במהלך ההתבגרות יש שינוי בגדילת האשכים וברמות ייצור הזרע, כאשר בתחילת גיל ההתבגרות יש גדילה של האשכים, עלייה ברמת הטסטוסטרון ועיכוב של הורמון B לזמן קצר. זמן זה הוא קריטי בייצור הזרע ומטופלים שאובחנו מוקדם יכולים לעשות הקפאה של הזרע מתוך נוזל הזרע או לבודד אותו מריקמת האשך לשם שמירתו במרפאות מתאימות. בהמשך ככל שעובר הזמן, יש ירידה ברמת הטסטוסטרון ועלייה של הורמון FSH יש ירידה בתיפקוד האשך שגורם לירידה בספירת הזרע בנוזל.
בשלב כזה, נבדק נוזל הזרע ונעשית ספירת זרע לבדיקת כמות הזרע ואיכותו, או אם יש צורך שאיבת זרע ישירות מהאשך.
במקרים של תסמונת קליינפלטר כאשר גודל האשכים מלכתחילה קטן יחסית, קיימת חשיבות גבוהה לניתוח בשיטת המיקרו טסה (MicroTESE), בה המנתח בוחן את רקמת האשך באמצעות מיקרוסקופ, נמנע מפגיעה ברקמות האשך וכלי הדם המזינים את הרקמות, ודוגם דגימות מיקרוסקופיות זעירות. שיטה זו יעילה גם להפקת הזרע ושמירה על האשך להמשך ייצור הטסטוסטרון ורוב ההפריות דרכה מצליחות, אך לא כולן.
במהלך הפרוצדורה הזרע נלקח מהאשך באמצעות מחט ביופסיה ומוזרק ישירות לביצית. לעיתים לאחר שאיבת הזרע ושאיבת ביציות מהאישה, יתבצע הליך של הפרייה חוץ גופית: נוזל הזרע ייבדק תחת מיקרוסקופ – וייבחר הזרע האיכותי יותר, שיוחדר אל הביצית לצורך הפרייתה. כיום ישנן שיטות מתקדמות לחיפוש הזרע, ולהפרייה איכותית יותר גם למקרים בהם ייצור הזרע מאוד נמוך (אזוספרמיה).
למציאת הפתרון הרפואי המומלץ לכל זוג יש להיוועץ עם רופא המומחה לפוריות הגבר המכונה 'אנדרולוג', לספר לו על תסמונת הקליינפלטר, ולהתאים איתו את הטיפול הטוב ביותר עבורכם. התחלה בגיל מוקדם של התהליך מגדילה את סיכויי הצלחתו. לאחר גיל 35 ישנה ירידה במספר ההצלחות, אך מחקרים רבים עוד נעשים בנושא וגילויים חדשים מאפשרים כל הזמן התפתחות של שיטות חדשות שמאפשרות לעוד ועוד זוגות להפוך להורים.
במהלך המסע הזה, ישנן תקופות מפרכות יותר שכוללות עליות וירידות, ולעיתים הקושי עם ההתמודדות ולאחר מכן, ההשתתפות בטיפולי פוריות עלולה להביא למצב של קושי רגשי. מצבים של ירידה בהרגשה הטובה, בהערכה וביטחון העצמי, הרגשת בדידות, מתח, ואפילו במצבים קשים יותר חרדה ודיכאון בקרב שני בני הזוג.
רווחה נפשית, אורח חיים בריא, הורדת לחץ, תמיכה משפחתית וחברתית ואף ליווי של איש מקצוע חשובים מאוד בתקופה הזאת, והוכחו כיכולים לעזור למצבם הנפשי של בני הזוג וגם לתהליך ההפרייה עצמו וליכולת להתמיד בו. בני זוג שעברו את התהליך מעידים על החשיבות של זה, ועל היכולת אפילו להיבנות מכך.
